מורות פורצות דרך

מורות ומורים שפיתחו מתודולוגיות חינוכיות פורצות דרך ממשיגים, חוקרים ומשפרים את המתודולוגיות

הבעיה

למורים היה ידע מקצועי רב, אך הוא לא תמיד נוסח, תועד והופץ באופן שיכול היה לשמש אחרים.

מקצוע ההוראה היה מקצוע מאתגר במיוחד, ומורים נזקקו לבסיס ידע מקצועי רחב ואיתן כדי להגשים מגוון מטרות חינוכיות. פיתוחו של בסיס ידע מקצועי למורים היה עשוי לשפר את הישגי מערכת החינוך בישראל, לתרום לביסוס מקצוע ההוראה ולשפר את מעמד המורה. בעבר רווחה התפיסה שלפיה התקיימה חלוקה בין חוקרים ואנשי פיתוח שיצרו ידע מקצועי לבין אנשי המקצוע — במקרה זה, המורים — שצרכו ויישמו אותו. עם הזמן התערערה הבחנה זו, מתוך הכרה בכך שמורות ומורים החזיקו בידע מקצועי רב שהיה ראוי לנסח ולהפיץ בקנה מידה רחב.

האתגר

הפיכת הידע המעשי והמובלע של המורים לידע מקצועי מפורש, מבוסס ובר־הפצה.

בשנת הלימודים תשפ"ה הושק פרויקט "מורות פורצות דרך" במסגרת שותפות בין המרכז לחקר הפדגוגיה — שותפויות אקדמיה־שדה, לבין רשת החינוך עתיד, שניהלה 67 מוסדות חינוך שבהם למדו יותר מ־31,000 תלמידות ותלמידים. מטרת הפרויקט הייתה להניח תשתית לפיתוח ולהפצה של ידע מקצועי בקרב ציבור המורות והמורים, באמצעות פעילות מקבילה בשלושה צירים: המשגה, מחקר ופיתוח.

המחקר

תהליך מחקר ופיתוח שסייע למורים לנסח, לבסס ולשפר את הידע המקצועי שצמח מעבודתם.

לאורך השנה ליוו אנשי צוות המרכז לחקר הפדגוגיה את המורים במטרה לסייע להם להפוך את הידע המובלע שצברו לידע מפורש ובר־הפצה. התהליך כלל עיון מעמיק בתיאוריות רלוונטיות, איסוף וניתוח של נתונים אמפיריים ושיפור היוזמות הקיימות באמצעות עיצוב רכיבים חדשים או טיוב רכיבים קיימים.

ידע שצומח מהשטח

המורים והמורות פורצי הדרך

למידה בהנעה

למידה בהנעה

הגר מרימצ'יק ורונית יושבייב, בית הספר "הגורן" חדר

"למידה בהנעה" הוא מודל פדגוגי לצמצום פערים ולקידום למידה פעילה בשפה. הלמידה מתקיימת במבנה של שלוש תחנות מקבילות, בקבוצות הומוגניות בשעורי שפה במהלך יום הלימודים. מודל הלמידה מאפשר לתלמידים להתקדם באופן פרטני, בהוראה מותאמת, פעילה, חוויתית, תוך כדי שיח ודיון וביצוע משימות באופן עצמאי. הפרויקט נעשה בכיתות ה’-ו’.

סלמא סמארה

סלמא סמארה

מוז"ה- אגף החינוך של מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית | מַתְחַף בִּלְעַרַבִּי/מוזיאון בערבית

סלמא סמארה, מובילה ומרכזת מיזם "מַתְחַף בִּלְעַרַבִּי" מזה שמונה שנים בצוות החינוך של מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית. המיזם מפגיש בתי ספר, סטודנטים, צוותי חינוך וקבוצות מהחברה הערבית עם המרחב המוזיאלי ועם אמנות עכשווית, באמצעות שיח פתוח בשפה הערבית שאינו מבוסס בהכרח על ידע קודם. שיח על ובאמצעות אמנות מעודד חשיבה ביקורתית ומתרגל כישורים אישיים ובין־אישיים בסביבה חיובית ובטוחה.

המחקר מתמקד בהתפתחות המקצועית של צוותי החינוך שמבקרים דרך המיזם במטרה לברר באמצעות החוויה שלהם מה עוד המוזיאון יכול להיות עבורם ובכלל.

משה יוסף בחר

משה יוסף בחר

תיכון טכנולוגי בקרית מוצקין I יום הורים בהובלת התלמיד

משה, מורה בתיכון טכנולוגי בקרית מוצקין, פיתח שיטה חדשה לניהול יום הורים. בניגוד למה שמקובל, בבית הספר של משה התלמידים נדרשים לקיים סדרת פגישות עם כלל המורים המקצועיים עוד לפני יום ההורים, ולאסוף מהמורים משובים על ההישגים וההשתתפות לאורך המחצית. ביום ההורים עצמו, התלמידים הם שמציגים להורים ולמחנך הכיתה את מצבם החינוכי והלימודי, והם מציגים את מטרותיהם להמשך וגם מתווים בעצמם דרך כדי לעמוד במטרות אלו. התלמידים לא רק מקבלים משוב, כי אם גם מעניקים משוב בעצמם, דבר אשר מקנה להם מיומנות חשובה של מודעות עצמית, תקשורת בונה, ואף הבנה חברתית מורכבת. כדי לטייב את היוזמה, משה נעזר בתיאוריה של למידה דיאלוגית, והוא מבקש לחקור את מאפייני הדיאלוג השונים שבאים לידי ביטוי בפרויקט בכדי לזהות דרכים לטיובו, וגם כדי להמשיג את עקרונות הפעולה לפני שיופצו.

הרקע התאורטי ליוזמה של משה
רודינה בולוס

רודינה בולוס

תיכון טכנולוגי בירכא I המסע לפולין של נוער ערבי

רודינה, מורה בתיכון טכנולוגי בירכא, מלווה מזה כמה שנים קבוצות של נוער מוסלמי ודרוזי במסעות לפולין שבהם לומדים התלמידים על שואת היהודים באירופה. מבחינת רודינה, מטרת המסע היא ליצור הבנה בקרב התלמידים על אודות הזהות היהודית-הישראלית וגם ליצור חיבורים בין נוער ערבי לנוער יהודי במהלך המסע. בכדי להכין את תלמידיה למסע לפולין, פיתחה רודינה תכנית לימודים ייחודית שמבוססת על תוכניות שפותחו לטובת נוער יהודי. במסגרת השתתפותה ב"מורות פורצות דרך," רודינה מבקשת לכתוב ספר לימוד שניתן יהיה להפיץ בקרב מורות אחרות שמכינות נוער ערבי לקראת המסע לפולין, ומלוות אותו במסע. בתהליך זה מתבססת רודינה על מחקר גדול שנערך על ידי הראשות הארצית למדידה ולהערכה לפני כ-15 שנה, בקרב אלפי בני נוער יהודים, והיא מתאימה אותו לצרכים המיוחדים של תלמידים מוסלמים ודרוזים בישראל.

אינגה דנילוב

אינגה דנילוב

תיכון טכנולוגי בקרית מוצקין I מחויבות אישית במסגרת בית ספרית

אינגה, מורה בתיכון טכנולוגי בקרית מוצקין, מפעילה מזה שנים יוזמה חינוכית במסגרת פרויקט "מחויבות אישית." במסגרת היוזמה, התלמידים – אשר לומדים בבית הספר מקצועות כמו אפייה וקוסמטיקה – פותחים את שערי בית הספר בפני חברי הקהילה ומספקים להם שירותים וסדנאות בחינם. כך למשל, מארחים התלמידים קבוצות של האגודה למלחמה בסרטן לסדנאות אפייה שהם מובילים, כדי לתמוך במטופלות ולעודד אותן. כחלק מפרויקט מורות פורצות דרך, אינגה בוחנת כיצד הפרויקט שלה מתכתב עם תיאוריה של למידה אותנטית, והיא מתעתדת לטייב את היוזמה כך שחוויות הלמידה של התלמידים תהיינה משמעותיות יותר. במקביל, היא שואפת להפיץ את עקרונות הפעולה שתגבש בקרב ציבור המורים הרחב.

הרקע התאורטי ליוזמה של אינגה
שיתופי פעולה

צוות השותפות

אביגיל עדין-סורקיס

ד"ר, מנהלת פיתוח, מנהל מו"פ, רשת עתיד

לירון צימרמן

ראש מינהל מו"פ, חדשנות והכשרות, רשת עתיד

שירלי עופר

מנהלת שותפויות חינוכיות, המרכז לחקר הפדגוגיה

ורד ציוני קורן

ד"ר, חברת סגל במחלקה להכשרת מורים, ביה"ס לחינוך, באוניברסיטה העברית בירושלים

איתן כהן

ד"ר, חוקר בכיר, המרכז לחקר הפדגוגיה

שיתופי פעולה

שותפים

This site is registered on wpml.org as a development site. Switch to a production site key to remove this banner.