כתיבה דיאלוגית

קידום מיומנויות אוריינות דרך כתיבה דיאלוגית

הבעיה

תלמידים רבים התקשו בהבנת הנקרא, ביישום מידע ובהבעה בכתב, וחלקם חוו תחושת מסוגלות נמוכה בלימודי השפה.

במאה ה־21, בעידן מהפכת המידע והטכנולוגיה, כישורי אוריינות היוו בסיס חיוני להצלחה האקדמית והמקצועית של תלמידים. מחקרים שנערכו בקרב תלמידי כיתות ח' בשנת הלימודים תשפ"ג הצביעו על צורך בפיתוח תוכניות ממוקדות לחיזוק מיומנויות הבנת הנקרא וההבעה בכתב. הממצאים הראו כי כמחצית מהתלמידים התמודדו עם אתגרים בהבנת הנקרא וביישום מידע בהקשרים חדשים, וכי 33% מהם דיווחו על תחושת מסוגלות נמוכה בלימודי השפה.

האתגר

פיתוח גישה חדשנית לחיזוק מיומנויות האוריינות ותחושת המסוגלות של תלמידי חטיבות הביניים.

התוכנית נבנתה כמענה לצורך חינוכי משמעותי זה ושילבה כלים טכנולוגיים, שיטות הוראה מתקדמות וחשיבה יצירתית, במטרה לחזק את תחושת המסוגלות, להעצים את יכולות האוריינות של תלמידי חטיבות הביניים ולהכינם להצלחה בעולם דינמי ומשתנה.

כדי להעמיק את יכולות האוריינות בחטיבות הביניים ולתת מענה לצורך בתוכניות ממוקדות כתיבה ותוצריה, חברו יחד רשת החינוך עתיד, מרכז ספרא לחקר המוח בלקויות למידה באוניברסיטת חיפה והמרכז לחקר הפדגוגיה. השותפות התמקדה בפיתוח גישה חדשנית ששילבה רגש, ערכים ומיומנויות בהוראת השפה. מטרתה הייתה לקדם אוריינות שפתית באופן שהעצים תלמידים ומורים, באמצעות הטמעת קריאה וכתיבה דיאלוגית בשגרת ההוראה והלמידה ובמגוון מקצועות רבי־מלל.

כדי להתגבר על הפערים הנובעים מעוני והשלכותיו החומריות והחברתיות, ולהתמודד עם האתגרים העומדים בפני הצוותים החינוכיים הנובעים מפערים אלה יצא לדרך שיתוף הפעולה בין ברנקו וייס—רשת בתי הספר האתגריים, ואוניברסיטת בן-גוריון.

המחקר

תהליך מחקר ופיתוח רב־שלבי ליצירת כלים ומודל בר־קיימא להטמעת אוריינות שפתית בבתי הספר.

התוכנית התבססה על עקרונות "מסע הגיבור" של ג'וזף קמפבל בתהליך ההוראה. עקרונות אלה העניקו לתלמידים מסגרת לחקר האתגרים האישיים והלימודיים שלהם ולהבנת הדרכים שבהן ניתן היה לצמוח ולהתחזק מתוך התמודדות עם קשיים.

מהלך השותפות התפרס על פני שנתיים וחצי — מחצית תשפ"ד, תשפ"ה ותשפ"ו — והורכב משלושה שלבים עיקריים. בשלב ההקמה, שהתקיים בשנת תשפ"ד (2024), תוכננה ונבנתה תשתית השותפות והוקמו צוות היגוי וצוות פיתוח שכללו את כלל השותפים בפרויקט. צוותים אלה היו אחראים לבניית מודל ההטמעה, לפיתוח תוצרים מקצועיים, להתנסות בהם, לבחינתם המתמשכת ולשכלולם.

בשנת הפיתוח, תשפ"ה (2025), גויסו חמישה בתי ספר, שבהם צוותי ההוראה השתתפו בתהליך הפיתוח והתנסו בתכני התוכנית בכיתות. במהלך השנה גיבשו צוות הפיתוח וצוותי ההוראה כלים פדגוגיים ומשאבים מקצועיים שהופצו ברשת עתיד.

בשנת תשפ"ו (2026) הורחב המהלך לבתי ספר נוספים ברשת. תהליכי העבודה שהתקיימו במהלך תשפ"ה נמשכו, תהליך ההטמעה וההפצה שוכלל וגובש מודל הטמעה בר־קיימא.

האנשים שמאחורי השותפות

צוות השותפות

אביגיל עדין-סורקיס

ד"ר, מנהלת פיתוח, מנהל מו"פ, רשת עתיד

דגנית יפה ארגז

רת"ח מדידה והערכה, רשת עתיד

לירון צימרמן

ראש מינהל מו"פ, חדשנות והכשרות, רשת עתיד

תמי קציר

פרופ', ראשת מרכז אדמונד י. ספרא לחקר המוח בלקויות למידה, אוניברסיטת חיפה

ימית הרוש כהן

דוקטורנטית במרכז אדמונד י. ספרא לחקר המוח בלקויות למידה, אוניברסיטת חיפה

מתן ברק

מנהל עיצוב ופיתוח, המרכז לחקר הפדגוגיה

שירלי עופר

מנהלת שותפויות חינוכיות, המרכז לחקר הפדגוגיה

זיו גולדברג

איש צוות עיצוב ופיתוח, המרכז לחקר הפדגוגיה

שיחות עם מומחים

פרופ' תמי קציר

שיחות על אוריינות לאור השינויים; הקוגנטיביים, הרגשיים, החברתיים, והתרבותיים
שעוברים על התלמידים. וגם, חשיבות השכתוב, הקריאה המעמיקה מתוך עניין
והזדהות, הכתיבה ככלי, ומסע הגיבור, המתכתב עם מסעם של מתבגרים.

שיתופי פעולה

השותפים

This site is registered on wpml.org as a development site. Switch to a production site key to remove this banner.