מתמטיקה
מקדמת שוויון

אולי יותר מבכל מקצוע אחר, בלימודי המתמטיקה ניתן לגלות הטייה לטובת תלמידים המגיעים מרקעים מבוססים. כך מצא גם מחקר עדכני בישראל, אשר הבחין כי השיוך להקבצות במתמטיקה, יותר משהוא קשור להישגים קודמים בתחום, קשור לרקע החברתי ממנו מגיעים התלמידים (Feniger et al. 2021). ביטויים להטייה זאת ניתן למצוא גם בנתונים רשמיים של משרד החינוך אשר מראים בין היתר על מיעוט מדאיג של תלמידים הלומדים ברמת חמש יח"ל במתמטיקה בעיר אופקים לעומת בעיר הרצליה. בנוסף, נמצא כי גם בפריזמה מצומצמת יותר, הבוחנת את המצב בתוך עיר יחידה הבעיה משתמרת. בבתי ספר אשר נמצאים באשכול החמישי בעיר (אוכלוסייה חברתית כלכלית גבוהה) תלמידים רבים יותר לומדים ברמת חמש יח"ל מתמטיקה לעומת תלמידים בבתי ספר הנמצאים באשכולות הראשון או השני.

אחד המבנים המערכתיים המבססים את אי השיוויון הזה הוא החלוקה להקבצות לימוד כבר בחטיבת הביניים, במערך המקלטג תלמידים כ"חזקים" או "חלשים". ההשפעה של חלוקה מוקדמת זאת באה לידי ביטוי גם שנים רבות לאחר סיום הלימודים התיכוניים, כפי שמחקרים רבים מראים. הוראה הטרוגנית במתמטיקה היא אחד הפתרונות הנחקרים כיום להתמודדות עם הבעיה הנוצרת בעקבות החלוקה להקבצות. מחקרים מראים כי להוראה הטרוגנית יתרונות רבים, בין היתר, יצירת הזדמנויות עשירות יותר ללמידה, עידוד ללימודים מדעיים וטכנולוגיים, וזאת לצד חוסר פגיעה בתלמידים החזקים, ואף הגברת הישיגיהם. מובן כי להוראה שונה זו, ישנם גם אתגרים מערכתיים ופדגוגיים שונים. כדי להעמיק הבנה ולפתח פתרונות פדגוגיים באשר לאתגרים הנוגעים להוראה הטרוגנית חברו יחד מכון וויצמן, אוניברסיטת בן גוריון, ברנקו וייס—רשת בתי הספר השש-שנתיים, והמרכז לחקר הפדגוגיה.

שותפות מחקר ופיתוח זאת התמקדה במציאת שיטות פדגוגיות שיוכלו לתת מענה לאתגרים הטמונים בהוראה הטרוגנית בלימודי המתמטיקה, מיפוי הצרכים של המורים והתלמידים ובניית מנגנונים אשר יעזרו לצוותי ההוראה לצלוח את האתגרים העומדים בדרכם. שותפות זאת ייצרה בסיס להרחבת ההתערבויות ובחנה את האפקטיביות של הוראת מתמטיקה הטרוגנית בהקשרי לימוד שונים. במסגרת השותפות, רשת ברנקו וייס קידמה ביטול הקבצות בחטיבת הביניים, ויצירת כיתות הטרוגניות יותר. במקביל, נעשתה עבודה משותפת למורות, רכזות וחוקרות לפיתוח פדגוגיות מקדמות שוויון בכיתות אלה, ונוצר מערך תמיכה ולמידה מקצועית ייעודי.