הקול הוגן

השיח הכיתתי מאופיין פעמים רבות בהטיות מגדריות, המשפיעות על חווית הלמידה ועיצוב הזהות של תלמידות ותלמידים. הטיות אלו מתבטאות, בין היתר, בשיעורי השתתפות נמוכים יותר של תלמידות, ובכך שתלמידים מקבלים את רשות הדיבור על ידי התפרצות, בעוד שתלמידות מצביעות או ממתינות לפנייה ישירה מהמורה. נוסף לכך, ישנו גם הבדל בציפיות המורים והמורות מתלמידים ותלמידות להבעה רגשית; בעוד שמבנות מצופות להיות אינטליגנטיות רגשית, להביע ולהסביר רגשות, בנים אינם נדרשים לכך. במקרים רבים, הטיות אלו נותרות בלתי נראות עבור הצוות החינוכי.

מחקרי התערבות שנועדו לנטרל את ההטיות הללו הצליחו במידה מסוימת לשנות עמדות מורים ומורות, אך ההטיות היומיומיות בשיח הכיתתי נותרו ללא שינוי משמעותי. כדי להתמודד עם אתגר זה, המרכז לחקר הפדגוגיה – שותפויות אקדמיה-שדה והמרכז להוגנות מגדרית בחינוך חברו לשותפות מחקר ופיתוח לקידום הוגנות מגדרית בשיח הכיתתי.

השותפות כללה תהליך מחקר ופיתוח, שבו השתתפו מורות, מדריכות וחוקרת במטרה לפתח כלים ופרקטיקות פדגוגיות לקידום הוגנות מגדרית בשיח הכיתתי. צוות הפיתוח תכנן, התנסה ושיפר כלים ופרקטיקות לקידום שיח הוגן מגדרית באמצעות מפגשים קבוצתיים והתנסויות בכיתה. המחקר כלל תיעוד של האינטראקציות במפגשי צוות הפיתוח, מהלכי התנסות בכיתות, התבוננות בתוצרי למידה של תלמידים ותלמידות וראיונות עם מורות ותלמידים.ות.