חינוך מודע עוני

עוני הוא הסוג הגרוע ביותר של אלימות" אמר מהטמה גנדי, והנפגעים העיקריים ממנה הם ילדים ונוער. בישראל של שנת 2022 חיו בישראל 1.98 מיליון נפשות עניות, מתוכן 873 אלף ילדים ונוער (דו"ח מימדי העוני של הביטוח הלאומי). מבט בינלאומי מראה כי בשנת 2022 הייתה ישראל במקום השני, הלא מכובד, בתכולת העוני בקרב מדינות ה-OECD. נתונים אלה מצביעים על השיעור הלא מבוטל של תלמידים עניים ועל הצורך של מערכת החינוך להתייחס לכך באופן מערכתי ופדגוגי.

בשנת 2015 הטמיע משרד הרווחה תכנית לטיפול במשפחות עניות ובשיקום שלהן. התוכנית מתבססת על גישה ביקורתית הרואה בעוני תוצאה של התנהלות המדינה באופן שמפר את זכויות האזרחים לחיים ברווחה. גישה זו אף חושפת את הנטייה החברתית לראות את העניים כמי שנקלעו למצבם באשמתם, בשל תכונות אישיות כדוגמת חוסר אחריות, בטלנות ונצלנות. מתוך כך, קוראת הגישה הביקורתית לשינוי מבני שימגר את העוני ולביקורת חברתית שתחזיר לעניים את כבודם כבני אדם. במערכת החינוך לא נעשה עד כה מהלך דומה.

כדי להתגבר על הפערים הנובעים מעוני והשלכותיו החומריות והחברתיות, ולהתמודד עם האתגרים העומדים בפני הצוותים החינוכיים הנובעים מפערים אלה יצא לדרך שיתוף הפעולה בין ברנקו וייס—רשת בתי הספר האתגריים, ואוניברסיטת בן-גוריון.

במסגרת שותפות זאת נעשה שימוש בגישת החשיבה הביקורתית כדי לסייע בזיהוי והמשגה של אתגרים אלה, וכן בפיתוח מיומנויות חינוכיות מתאימות להתמודדות איתם. שותפות זאת פעלה למיפוי האתגרים החינוכיים הנובעים מעוני והדרה חברתית, וביקשה לתרגל את המורים בתהליכים רפלקטיביים ביחס לתחושותיהם והתנהלותם אל מול תלמידים אלה. השותפות התמקדה בהכרת תפיסות שונות ביחס לעוני ולהשלכותיו, ובזיהוי סוגיות מפתח הקשורות לתלמידים.ות המצויים בעוני. בנוסף נעשה מאמץ לשכלול ופיתוח משותפים של פרקטיקות חינוכיות להתמודדות עם אתגרים הקשורים לפדגוגיה בקרב תלמידים החיים בעוני והדרה.