פיתוח ידע מקצועי
למדריכות פדגוגיות
טיפוח ובניית ידע מקצועי וקהילת פיתוח למדריכות הפדגוגיות
תקופת ההכשרה של פרחי ההוראה היא משמעותית ביותר בעיצוב תפיסות ומיומנויות המורה שהם עתידים להיות. אחת מהדמויות החשובות ביותר בתקופת ההכשרה היא המדריכה הפדגוגית, המד"פית אשר נקראת גם "מובילת אקדמיות פדגוגיות". מלאכת המד"פיות היא מלאכת מחשבת הכוללת יצירת קשרים בין הידע התיאורטי המוקנה במוסד להכשרה אקדמית לבין הידע המעשי הנרכש על ידי התנסות בשטח, ליווי פרחי ההוראה באתגרים ואירועים משמעותיים, עיבוד חוויות המתנסה בהוראה ולמידה מהן. מומחיות במגוון תחומי ידע- מתחומי הידע הנלמדים בבתי הספר, דרך הוראת תלמידים ותלמידות ועד הכלים הדרושים להכשרה וחניכה מיטבית של פרחי ההוראה—נדרשת מהמד"פיות. למרות תפקידן הקריטי, אין תנאי קבלה רשמיים ולא קיים מסלול הכשרה מחייב למדריכות הפדגוגיות. בעוד שבחלק ממוסדות ההכשרה להוראה קיימת הכרה בצורך לתמוך במד"פיות, לרוב הן לא זוכות לתהליכי למידה ותמיכה מקצועית בעבודתן.
בניסיון לבסס ולקדם ידע מקצועי של מד"פיות, ולבסס מסגרת ללמידה מקצועית מתמשכת בתחום, חברו יחידת מו"פ התנסות בהוראה -אקדמיה כיתה במכון מופ"ת, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, האוניברסיטה העברית והמרכז לחקר הפדגוגיה.
במסגרת השותפות הוקמה קהילת פיתוח בה היו שותפות מד"פיות ממספר מכללות ברחבי הארץ, מנחות וחוקרים.ות. קהילה זו למדה יחד עקרונות של חקר הפרקטיקה, תוך בחינה של פרקטיקות ליבה בהדרכה הפדגוגית. בהמשך הפרויקט, המד"פיות השותפות הובילו קהילות למידה במכללות השונות.
המסמך כולל: רקע תיאורטי, מתווה הנחייה, הנחייה לעבודה על ייצוגים וכן, פעילות לקידום שיתוף פעולה בין מדפ"ית למורה מכשירה.
כיצד נקדם תקשורת יעילה בין מובילה אקדמית-פדגוגית לבין סטודנטית במצב של התנגדות מצד הסטודנטית? בסוגיה זו עוסק כלי זה המיועד למפגש צוותי של מובילות אקדמיות-פדגוגיות הפועלות במרחבים השונים של הכשרה להוראה. הוא כולל מתווה הנחיה מבוסס ייצוג ורקע תאורטי קצר בנושא תקשורת יעילה.
איך נניע לפעולה מתכשרת להוראה שאינה עומדת ביעדיה? כיצד נוכל לעורר בה מוטיבציה? כלי זה מיועד לצוותי הובלה אקדמית-פדגוגית המתמודדים עם סוגיה זו ומציע מהלך המבוסס על חקר ייצוגים. הכלי כולל מתווה הנחיה למפגש, רקע תאורטי לגבי מוטיבציה בקרב מתכשרים להוראה וטבלת טקסונומיה של מוטיבציה המבוססת על תאוריית ההכוונה העצמית (SDT).
איך מנהלים את חלוקת העבודה ביניהן? כיצד ניתן להתמודד – ביחד ולחוד – עם סטודנטיות שאינן עומדות במחויבויות שלהן בהכשרה המקצועית? האם קיימת – או צריכה להתקיים – חלוקת תפקידים מוגדרת בין המד"פית לבין המורה המכשירה? מהן הגדרות התפקיד של המד"פית ושל המורה המכשירה? הייצוג שבמרכזו של כלי זה מאפשר הצצה לניהול המשותף בין מובילה אקדמית-פדגוגית לבין מורה מכשירה. הכלי כולל מתווה הנחיה למפגש ורקע תאורטי קצר העוסק ב״משולש ההדרכה״.
טיפוח סביבה מכילה על ידי מדריכות פדגוגיות עשוי ליצור תחושת שייכות וקבלה בקרב סטודנטים (2010 ,Gay). פעולה זו כרוכה בהערכה רציפה לצד קבלה כנה של נקודות מבט, רקע וחוויות מגוונות כאשר סטודנטים מרגישים הכלה יש סיכוי רב יותר שהם יעסקו באופן פעיל בלמידה, יחלקו את המחשבות והדאגות שלהם בגלוי, ויפתחו תחושת בעלות ואחריות אישית למסע החינוכי שלהם.
מנהל צוות מו"פ התנסות בהוראה – אקדמיה כיתה, מכון מופ"ת
פרופ', האוניברסיטה העברית בירושלים
חברת סגל, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין
חברת צוות מו"פ התנסות בהוראה – אקדמיה כיתה, מכון מופ"ת
ד"ר, האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ', משנה לנשיא לעניינים אקדמיים, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין
חברת צוות מו"פ התנסות בהוראה – אקדמיה כיתה, מכון מופ"ת
חברת צוות מו"פ התנסות בהוראה – אקדמיה כיתה, מכון מופ"ת
ד"ר יסמין וילר, הילה לוי, הנא אבו שאח
ד"ר לימור ראובך, ד"ר אפרת לוצאטו, ד"ר דפנה פונו, ד"ר אלה לוריא
נסרין מורקוס, ד"ר מעין שלו, ד"ר יעל שני, פזית לוי
אבו מוך יאסמין, ד"ר עאדל שקור, סוזאן אבו מוך, לינה ג'נאים אבו טועמה
צאלה שי-אביטן, באסמה חלבי, רויטל פלג-יצחקי