יום עיון
ומפגש עמיתים

יום עיון ומפגש עמיתים

תפקיד המחקר בקידום הפרופסיה
החינוכית – תמונת מצב, תובנות ומבט קדימה

כיצד מחקר יכול לתרום לקידום הפרופסיה החינוכית, ומה נדרש כדי להפוך ידע מחקרי לרלוונטי ושימושי עבור השדה? מהם האתגרים וההזדמנויות במחקר שכזה, וכיצד הוא מעוצב על ידי ההקשר הייחודי שבו פועלים הצוותים? האם יש מודל אידיאלי לשותפויות אקדמיה שדה? מה תפקידה של הפילנתרופיה בתמהיל ומה עושים שהמימון נגמר?

יום העיון האחרון של המרכז לחקר הפדגוגיה ציין חמש שנות פעילות של שותפויות אקדמיה -שדה, מחקר ופיתוח. במפגש השתתפו נציגות ונציגים ממגוון הארגונים והשותפים שליוו את המרכז לאורך הדרך, והוא עסק בתפקיד המחקר בקידום הפרופסיה החינוכית, בתהליכי מחקר יישומי ופיתוח, בשותפויות בין האקדמיה לשדה ובהשפעה מערכתית של מחקר. לצד התבוננות בתובנות ובידע שנצברו לאורך שנות הפעילות, המפגש ביקש גם להפנות מבט קדימה אל האתגרים וההזדמנויות להמשך החיבור בין מחקר לעשייה החינוכית. יום העיון נערך בשיתוף עם קרן יד הנדיב.

מדיה

הרצאות יום העיון

לכל ההרצאות

ציטוטים מרכזיים

ציטוטים מדוברים
שונים בכנס

"כשלקחנו את המחלוקת לכיתה, משהו התחיל לזוז אצל כולנו. לא ויתרנו על נקודות המבט המקצועיות שלנו, אבל כל אחת נדרשה לערער ולדייק את העמדה שלה במפגש עם השדה ועם הידע של האחרות. במובן הזה, השדה הוא לא רק המקום שבו בודקים אם הפיתוח עובד; הוא המקום שבו גם המחקר וגם הפיתוח עצמם נבחנים, מתערערים ומתחדדים. בתהליכי מו״פ לא צריך למהר לפתור את הפער שבין מחקר לפיתוח. לפעמים דווקא היכולת להישאר בתוכו, לבדוק אותו בשדה ולאפשר לו להזיז את נקודות המבט שלנו – היא שמייצרת שינוי."

דפנה צדוק

"אם המערכת מעצבת את סוג השותפות שניתן לבנות ואת המקומות שאליהם השותפות יכולה להגיע, הרי שהיא מעצבת גם את האופן שבו נכון לחשוב על ההשפעה של שותפות. לאורך השנים נשאלנו פעמים רבות כיצד ניתן להעריך את הצלחתן של השותפויות, אלא שככל שניסינו לענות על השאלה הזאת התברר לנו שאין מדובר בעניין אוניברסלי: השפעה היא תלוית הקשר. במערכת אחת השפעה עשויה להתבטא בשינוי מדיניות או בהקצאה חדשה של משאבים; במערכת אחרת היא עשויה להתבטא ביכולתם של אנשים וארגונים לפעול באופן חדש"

הדר בהרב

"אז איך אני בכל זאת ממשיכה עם מחקר יישומי? מצד אחד יש לי בראש את הקולות שאומרים: הנה עוד פרויקט מו״פ ששום דבר לא יישאר ממנו אחרי שתסיימי. אבל מצד שני יש את הקולות שאומרים: ‘דנה, את בחינוך. ככה זה חינוך. בצניעות. טיפה ועוד טיפה. גם אם הצלחת לגעת בכמה אנשים בתוך המערכת – תלמידות מחקר, מורות, יועצות, מדריכות – גם אם משהו בהן זז בזכות הפרויקט שלך, זה שווה את המאמץ’. רוב הימים – הקולות האלה גוברים."

דנה ודר-וייס

“מעורבות פעילה של חוקרים בתהליכי פיתוח אינה ‘תרומה’ לקהילה או מחווה של רצון טוב, אלא תנאי הכרחי להשבחת המחקר והפיתוח כאחד. המודל המסורתי שבו חוקר מפרסם מאמר בכתב עת אקדמי ומצפה שהממצאים ישפיעו על הפרקטיקה – פשוט אינו עובד במציאות. כשחוקרים משתלבים באופן אינטנסיבי בתהליך הפיתוח, המחקר חדל מלהיות מבט חיצוני ומרוחק והופך למנוע שבוחן היפותזות תיאורטיות למול מציאות חינוכית מורכבת. המפגש הזה מפרק את הדיכוטומיה המלאכותית בין ‘תיאוריה’ ל‘יישום’, ומאפשר לזקק המשגות והמלצות מדויקות יותר, הקשובות לתנאים האמיתיים בבתי הספר.”

מתן ברק

"הקונטקסט המקומי – בית הספר, האנשים, היחסים, האינטרסים, הלחצים, ההיסטוריה המקומית, ומי בכלל רצה את השותפות מלכתחילה – הוא זה שנותן למודל את צורתו בפועל. לכן אולי אין באמת דבר כזה אותו מודל שמיושם שוב ושוב; יש מודל שמקבל בכל פעם חיים אחרים בתוך הקשר אחר. אם אנחנו רוצים להבין שותפויות, ובוודאי אם אנחנו רוצים להעריך אותן, אנחנו צריכים ללמוד לא רק את המודל ולא רק את המערכת שסביבו. אנחנו צריכים ללמוד את המקום שבו השותפות פוגשת את המציאות, ולהבין את ההקשרים המקוננים שבתוכם השותפות הופכת מרעיון על הנייר לפרקטיקה חיה.”

לינור הדר
לקחו חלק

שותפים לכנס

אתר זה רשום ב-wpml.org כאתר פיתוח. עבור למפתח אתר ייצור כדי remove this banner.