מהם הכלים הרגשיים שיעזרו למורים לאפשר לתלמידים ולתלמידות שלהם סביבה מכילה, לאור האתגרים הייחודים איתם הם מתמודדים? כיצד נטפח את המורים עצמם ונדאג לצרכיהם הרגשיים?

טיפוח מודעות לעוני היא לא עבודה של יחידים, אלא דורשת פיתוח תרבות מקצועית ויצירת תנאים מתאימים למימושה. מיכל ומתן משוחחים על היבטים מערכתיים שיתמכו ביצירת חינוך מודע עוני בר-קיימא.

מהם הכלים שיעזרו למורים ומורות להתמודד עם האתגרים שאיתם מתמודדים התלמידים והתלמידות שלהם, וכיצד הם משפיעים על מציאות חייהם?

מה הקשר בין אינטימיות לתקווה רדיקלית? כיצד ניתן להתעניין באמת בסיבות מאחורי המעשים?

איך מתנגדים למסרים החברתיים שיש לנו על עוני? איך אנחנו מבינים עוני בתור משהו שהוא לא מגיע מתוך אופי של תלמיד?

כיצד מודעות מובילה לעשייה? כיצד עוני קשור לחלוקת משאבים חברתיים? כיצד לוקחים תובנות על המבנה החברתי ולהוביל להתנהגות כלפי אלה החיים בעוני?

איך נתמוך בתהליך של דחיית ההקבצות? איך תמיכה פרטנית, מעבר ללמידה בקבוצות קטנות משתלבות במהלך הזה? איך עושים שינוי ארגוני שכזה בבתי הספר?

כיצד תלמידים ותלמידות מרקעים מאתגרים יותר, חווים את הלמידה במוסדות החינוך לעומת תלמידים מרקעים חזקים? אילו קשיים מלווים את המהלך להוראה שאפתנית שכזאת? מהן ההזדמנויות חרף האתגרים?

כיצד המסר שמגיע מהחלוקה להקבצות משפיע על התלמידים והתלמידות? כיצד סביבות הלמידה השונות משפיעות על התלמידים והתלמידות? איך זה משפיע על מוטיבציה, על תפיסה עצמית?

למה חשוב לשמור על כיתות הטרוגניות דווקא בחטיבות הביניים? מתי נכון יותר לחלק להקבצות? מה קורה במדינות אחרות בעולם?