ההרצאה ניתנה במסגרת Azrieli Fellows Program
טור ב-"הגיע זמן חינוך"
כתבה ב-"ידיעות אחרונות"
ד"ר מתן ברק מראיין את פרופ' יריב פניגר על מוטיבציה, חוללות עצמית, הסכנה שבהקבצות, וההזדמנויות שבהוראה הטרוגנית לייצר שינוי חברתי ולהוביל לשוויון.
כתבה ב-"הארץ"
ד"ר מתן ברק מראיין את פרופ' יריב פניגר בנושא הוראה הטרוגנית במתמטיקה.בין היתר הם מדברים על הסכנה שבהקבצות במתמטיקה, מסבירים על חוללות עצמית (self efficacy), על היכולת להעניק לתלמידים התייחסות דינאמית ליכולות שלהם, וגם על ההזדמנויות הטמונות בשיעורים הטרוגניים.
במפגש נדון במחקר העוסק בדרכי קבלת החלטות על מיון תלמידים לרמות לימוד. תלמידות ותלמידים בגילאי חטיבת הביניים והתיכון ממוינים למסלולי לימוד שונים. המיון משפיע על סיכוייהם להצליח בלימודי המשך ובשוק העבודה. מחקר זה משתמש בתיאוריית הצדק החלוקתי כדי להסביר את ההגיון שמורות מפעילות כשהן ממיינות תלמידים במועצות פדגוגיות. המורות מנווטות בין הרצון להיענות לצרכים הלימודיים והרגשיים של התלמידים, הרצון למקסם את ההישגים ורצונן "למשמע" את התלמידים באמצעות המיון כמנגנון שכר ועונש.
מציג: אבנר זמיר מגיב: עדו ארגמן
הבדלים מגדריים בלימודי מדעים וטכנולוגיה ופרדוקס הבחירה החופשית - מה ניתן ללמוד מהשוואה בין בתי ספר דוברי ערבית ועברית בישראל? המחקר שיוצג בהרצאה מראה שבתי ספר המשרתים אוכלוסייה יהודית פועלים לפי אתוס של "מימוש עצמי" באמצעות בחירה בתוכניות לימוד שונות, אבל הבחירה בפועל נעשית במידה רבה על סמך סטריאוטיפים חברתיים הן בקרב בנים והן בקרב בנות.
מציגים: הללי פינסון ויריב פניגר
מגיבה: ונדה רבין
איך משפיעים מגדר, לאום ומעמד חברתי-כלכלי על השתתפות התלמידות והתלמידים בדיונים בכיתה? איך למורות יש השפעה על כך? ומה אפשר לעשות כדי לקדם השתתפות הוגנת?
מציגה: אביב אורנר מגיבה: יעל בוים-פיין
דיברנו עם שותפים מהאקדמיה ומהשדה החינוכי על התהליך הייחודי של שותפות המשפרת, מעצבת, ומתכתבת עם העשייה החינוכית.
הרצאת הפתיחה בכנס השנתי (2024) של המרכז לחקר הפדגוגיה - שותפויות אקדמיה - שדה, ניתנה על ידי פרופ' אדם גמארן, נשיא קרן William T Grant Foundation.
ד"ר מתן ברק מראיין את פרופ' אדם לפסטיין בסדרת שיחות על שותפויות. על האתגרים, ההזדמנויות, האנשים המרכיבים אותן, והתנאים הייחודים שמאפשרים להן להפוך למציאות.
ד"ר מתן ברק מראיין את פרופ' אדם לפסטיין בסדרת שיחות על שותפויות. על האתגרים, ההזדמנויות, האנשים המרכיבים אותן, והתנאים הייחודים שמאפשרים להן להפוך למציאות.
ד"ר מתן ברק מראיין את פרופ' אדם לפסטיין בסדרת שיחות על שותפויות. על האתגרים, ההזדמנויות, האנשים המרכיבים אותן, והתנאים הייחודים שמאפשרים להן להפוך למציאות.
ד"ר מתן ברק מראיין את פרופ' אדם לפסטיין בסדרת שיחות על שותפויות. על האתגרים, ההזדמנויות, האנשים המרכיבים אותן, והתנאים הייחודים שמאפשרים להן להפוך למציאות.
שרון אבני, מנהל אשכול ברשת, מראיין את המורה והמנהל משה בחר על היוזמה והתהליך שהוא עבר במערכת החינוך.משה הוא בין המורים שהשתתפו בתוכנית "מורים פורצי דרך", ביוזמת המרכז לחקר הפדגוגיה - שותפויות אקדמיה-שדה, ובשיתוף רשת החינוך עתיד. מהמקום שלו כאב, הוא הבין שאסיפות הורים בנויים במודל בעייתי, וכך החליט ליצור מודל חדש.
שרון אבני, מנהל אשכול ברשת, מראיין את המורה אינגה דנילוב על פרויקט שיזמה. אינגה גם היא בין המורים שהשתתפו בתוכנית "מורים פורצי דרך", ביוזמת המרכז לחקר הפדגוגיה - שותפויות אקדמיה-שדה, ובשיתוף רשת החינוך עתיד. הסיפור על יצירתיות שנובעת מהכורח הנסיבות, ואיך שפיתרון אמיתי נמצא בפנים ולא בחוץ.
שרון אבני, מנהל אשכול ברשת, מראיין את המורה והמנהל משה בחר על היוזמה והתהליך שהוא עבר במערכת החינוך.משה הוא בין המורים שהשתתפו בתוכנית "מורים פורצי דרך", ביוזמת המרכז לחקר הפדגוגיה - שותפויות אקדמיה-שדה, ובשיתוף רשת החינוך עתיד. מהמקום שלו כאב, הוא הבין שאסיפות הורים בנויים במודל בעייתי, וכך החליט ליצור מודל חדש.
בפודקאסט התראיינו אביב אורנר, החוקרת המובילה בשותפות, ודפנה צדוק, מנהלת פדגוגית במרכז להוגנות מגדרית בחינוך, שליוותה את תהליך הפיתוח. יחד הן דיברו על הפרויקט, ממצאיו, הקשר האישי שלהן, ועבודה בשותפות.
שיחות על מודעות לעוני, חינוך, מבנים חברתיים, תובנות ועשייה במארג התפקידים המאתגר ממילא של מחנכות כיתה.
כיצד עבודת צוות ויצירת שפה בית ספרית סביב נושא העוני עוזרים למורים להתמודד? כיצד האופן שבו אנחנו מתייחסים למחנכות משפיע על היכולת שלהם לסייע לתלמידים המתמודדים עם עוני? מהי החשיבות של תהליכים שנולדים משיתוף פעולה בין אקדמיה-לשדה?
כיצד זיהוי של אי הצדק, יכול להוביל לשינוי של ממש בכיתות? כיצד מפתחים תודעה ביקורתית, מתוך הכרה אמיתית בתפקידן המתאגר של מחנכות כיתה?
איך העובדה שתלמיד או תלמידה מגיעים ממשפחות ממעמד חברתי-כלכלי, משפיעה על היחס מהמורה, על ציפיות המערכת, ועל החינוך שהוא או היא עתידים לקבל? מה תפקידה של מערכת החינוך בעולם המגוון ממנו מגיעים התלמידים והתלמידות?
מה קורה לנו, ועל מה אנחנו חושבים כאשר אנחנו פוגשים אנשים ונשים המתמודדים עם עוני. האם אנחנו מרגישים שונים מהם? האם אנחנו שופטים אותם על מצבם? או שאנחנו מאמינים כי הם מנסים לשנות את מציאות חייהם, בינתיים, ללא הצלחה?
שיחות על התהליכים החברתיים, הרגשיים והמטויבציונים המתרחשים עקב החלוקה (ואי החלוקה) להקבצות במתמטיקה. על אי שוויון, והדרכים לקדם צמצום בו, ומהם המנגנונים התומכים שצריכים להתלוות לשינויים מערכתיים מאתגרים כמו הדחייה של החלוקה להקבצות במתמטיקה.
איך נתמוך בתהליך של דחיית ההקבצות? איך תמיכה פרטנית, מעבר ללמידה בקבוצות קטנות משתלבות במהלך הזה? איך עושים שינוי ארגוני שכזה בבתי הספר?
כיצד תלמידים ותלמידות מרקעים מאתגרים יותר, חווים את הלמידה במוסדות החינוך לעומת תלמידים מרקעים חזקים? אילו קשיים מלווים את המהלך להוראה שאפתנית שכזאת? מהן ההזדמנויות חרף האתגרים?
כיצד המסר שמגיע מהחלוקה להקבצות משפיע על התלמידים והתלמידות? כיצד סביבות הלמידה השונות משפיעות על התלמידים והתלמידות? איך זה משפיע על מוטיבציה, על תפיסה עצמית?
למה חשוב לשמור על כיתות הטרוגניות דווקא בחטיבות הביניים? מתי נכון יותר לחלק להקבצות? מה קורה במדינות אחרות בעולם?
באיזה שלב מתחילה להתעצב הקריירה ההשכלתית של תלמידים ותלמידות? כיצד מנסה כיום מערכת החינוך להתמודד עם ההטרוגניות בכיתות?
שיחות על מודעות לעוני, חינוך, מבנים חברתיים, תובנות ועשייה במארג התפקידים המאתגר ממילא של מחנכות כיתה.
מהם הכלים הרגשיים שיעזרו למורים לאפשר לתלמידים ולתלמידות שלהם סביבה מכילה, לאור האתגרים הייחודים איתם הם מתמודדים? כיצד נטפח את המורים עצמם ונדאג לצרכיהם הרגשיים?
טיפוח מודעות לעוני היא לא עבודה של יחידים, אלא דורשת פיתוח תרבות מקצועית ויצירת תנאים מתאימים למימושה. מיכל ומתן משוחחים על היבטים מערכתיים שיתמכו ביצירת חינוך מודע עוני בר-קיימא.
מהם הכלים שיעזרו למורים ומורות להתמודד עם האתגרים שאיתם מתמודדים התלמידים והתלמידות שלהם, וכיצד הם משפיעים על מציאות חייהם?
מה הקשר בין אינטימיות לתקווה רדיקלית? כיצד ניתן להתעניין באמת בסיבות מאחורי המעשים?
איך מתנגדים למסרים החברתיים שיש לנו על עוני? איך אנחנו מבינים עוני בתור משהו שהוא לא מגיע מתוך אופי של תלמיד?
כיצד מודעות מובילה לעשייה? כיצד עוני קשור לחלוקת משאבים חברתיים? כיצד לוקחים תובנות על המבנה החברתי ולהוביל להתנהגות כלפי אלה החיים בעוני?
שיחות על אוריינות לאור השינויים; הקוגנטיביים, הרגשיים, החברתיים, והתרבותיים שעוברים על התלמידים. וגם, חשיבות השכתוב, הקריאה המעמיקה מתוך עניין והזדהות, הכתיבה ככלי, ומסע הגיבור, המתכתב עם מסעם של מתבגרים.
מה קורה לתלמידים? מה המורים מרגישים? מה עוד צריך לעשות? מה הקשר של שימוש בAI, ולמה חשוב לדעת לשכתב?
אילו סוגי יצירות נבחר? אילו שאלות נשאל? איך נשלב כתיבה? אילו משימות נעדיף? איך המודל הזה מתאים למקום הייחודי שהתלמידים נמצאים ב בחטיבת הביניים?
איך שפה יכולה לעזור לתלמידים לספר את סיפור חייהם לעצמם? איך ספרות יכולה לעזור לתלמידים עם התמודדות עם אתגרים בחייהם?
איך הזדהות יכולה לעזור לבני הנוער, ולמורים והמורות שלהם? איך ננהל דיון סביב מסעות של גיבורים? מה במסע הגיבור יכול לקדם אוריינות, ומדוע?
איך משפיעים המעבר לחטיבת הביניים, השינויים הפיזיים של גיל ההתבגרות, השינויים הקוגנטיבים והרגשיים - על התלמידים, ועל הנכונות שלהם לקריאה וכתיבה? איזה סוג של חומרים אנחנו צריכים להנגיש להם כדי להתכתב עם הסערה הרגשית שלהם?
מה משתנה במעבר בין בית הספר היסודי לחטיבת הביניים, וכיצד השינוי הזה משפיע על התלמידים והתלמידות? האם הבעיה היא רק ישראלית? מה הקושי העיקרי של התלמידים?
